מבחר פסקי דין 
ת"פ  41949-06-16 מדינת ישראל נ' ד"א 
זיכוי מעבירות רבות: גידול סמים, החזקת סמים ועבירות קשורות. בדירה ששכר הנאשם הייתה מעבדה לגידול סמים (קנאביס) בהיקף גדול. למרות ששכר את הדירה לא הוכחה שליטה בפועל "אין חפיפה בהכרח בין השליטה המשפטית לשליטה בפועל", לא התקיימה החזקה קונסטרוקטיבית ולא ניתן לייחס שותפות עם מי שהפעילו את מעבדת הסמים בפועל. מכיוון שעולה שהתקשר בהסכם שכירות שאפשר את קיום המעבדה בידיעתו – הרשעה אך רק בסיוע לגידול ולהחזקת סמים בלבד.
להכרעת הדין 
ת"פ 58535-01-15 מדינת ישראל נ' ש"ש
כתב האישום ייחס לנאשם שלוש עבירות של איומים. פרק העובדות של כתב האישום מתאר נאשם שיצא למאבק נגד הרשות המפקחת על תחום הציפורים בארץ והתנהלות לא תקינה של ממלאי תפקידים ברשות זו. בית המשפט היה קשוב לעמדתנו כי מעשיו של הנאשם נעשו במסגרת מאבק ציבורי לגיטמי באמצעותו ניסה הנאשם להוביל שינויי חקיקה ואכיפה בתחום ולא היתה בכוונתו לפגוע באיש. בית המשפט החליט שלא להרשיע את הנאשם והטיל עליו 60 שעות לתועלת הציבור בלבד והתחייבות שלא לבצע עבירת איומים. 
לגזר הדין
ת"פ  48233-04-15 מדינת ישראל נ' ל"א ואח' 
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות בתחום שמירת הטבע: פגיעה בשמורת טבע, פגיעה בערך טבע מוכן וגלישה בתחום שמורת הטבע ללא אישור לכך. התביעה דרשה הרשעה וקנס משמעותי. הנאשמים הם חיילים וללא עבר פלילי. הצדדים הגיעו להסכמה על תיקון כתב האישום וכן שליחת הנאשמים לקצין מבחן. התיק הסתיים ללא הרשעה פלילית ועם תשלום פיצוי סמלי של 1,000 ש"ח, זאת בזכות חוות דעת חיובית של שירות המבחן, השירות הצבאי המשמעותי ביותר של הנאשמים, כמו גם העובדה שכתב האישום המתוקן לצורך הסדר ייחס לנאשמים עבירות חטא בלבד,
לגזר הדין
ת"פ  11252-03-16 מדינת ישראל נ' י"א 
כתב האישום ייחס לנאשם עבירות מין חמורות של אונס קטינה מתחת גיל 14 בתוך המשפחה וביצוע עבירות מין בתוך המשפחה. מדובר על דוד שקיים יחסים עם אחיינית שלו וזאת בנסיבות מחמירות. לשניים נולד ילד. התביעה ביקשה מבית המשפט להטיל עליו 4 שנות מאסר. הקטינה ביקשה מבית המשפט שלא להטיל עליו מאסר כלל וכך גם ההגנה. בית המשפט הטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר וזאת בניכוי ימי מעצרו, קרי שנה ו 3 חודשי מאסר בלבד ומאסר על תנאי. 
לגזר הדין
תתע"א 7021-10-15 מדינת ישראל נ' א"ש
בהליך זה צורפו ביחד שני כתבי אישום נגד הנאשם בהם יוחסה לו נהיגה בשכרות. המאשימה ביקשה להשית עליו 5 שנות שלילה ומאסר בפועל. לאור פגמים בראיות נסוגה המאשימה מעמדה זו ובין הצדדים גובש הסדר לפיו יושתו על הנאשם 11 חודשי שלילה בלבד.   
לגזר הדין
ת"פ 33149-02-15 מדינת ישראל נ' א"פ
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקה ושימוש בסמים שלא לשימוש עצמי וכן החזקת כלים שלא לשימוש עצמי. למעשה על פי עובדות כתב האישום והראיות בתיק החקירה, הנאשם עסק בסחר בסמים. בזכות גילו הצעיר, העובדה שלא היה לו עבר פלילי, הוא חזר לניהול חיים תקין ונורמטיבי ושאר נסיבות חייו, הגענו להסכמה עם המאשימה כי היא תימנע באופן חריג מלטעון לעונש מאסר בפועל, על הנאשם הוטלו עבודות שירות בלבד. 
לגזר הדין
עת"מ 56236-02-15 גאולה שבו ואח' נ' עיריית ירושלים

השכל הישר ועקרונות היסוד של צדק ודין מתקשים להשלים עם עצם הניסיון להכתים בעל מקרקעין, העושה בהם שימוש על פי היתר שניתן לו כדין, בתואר של מפר חוק..." כך כב' השופט סובול בפסק דין המקבל עתירה מינהלית שהגיש משרדנו נגד עיריית ירושלים, על כך שסירבה באופן שרירותי לחדש רישיון עסק ליורשיו של בעל עסק שהיה לו רישיון עסק כחוק. העירייה נימקה את סירובה בכך שהעסק חרג מההיתר. העתירה נועדה להביא לתיקון העוול ושרירותיות החלטות העירייה, הפוגעות פגיעה מהותית בחופש העיסוק, ללא כל הצדקה.

בית המשפט פסל את שלל טענות העירייה וחייב אותה להעניק רשיונות, זאת תוך חיובה בהוצאות גבוהות.

לפסק הדין

 
ק"פ 28179-05-17 ארגון "יד לבנים" ואח' נ' אמיר חצרוני

נמחקה קובלנה פלילית שהגיש ארגון "יד לבנים" נגד אמיר חצרוני, אותו ייצג משרדנו. 

הקובלה, שנועדה לפתוח בהליך פלילי נגד חצרוני לפי חוק איסור לשון הרע, הוגשה בעקבות פרסום שפרסם בפייסבוק לקראת יום הזכרון לחללי צהל. לטענת ארגון "יד לבנים" הפרסום מוציא שם רע לחללי צה"ל. אין ספק שהפרסום המדובר יכול היה לקומם ולעורר שאט נפש וגינו אצל רוב רובו של הציבור. בבקשה לדחיית הקובלנה על הסף שהגיש משרדנו נטען שלא רק שמדובר בתביעת השתקה, הנוגדת את חופש הביטוי, אלא גם שהנטען בקובלנה עומד בניגוד מפורש להוראות סעיפים 4-5 לחוק איסור לשון הרע. היועץ המשפטי לממשלה הודיע גם הוא שאינו מתכוון לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדברים והקובלנה נמחקה. 

להודעת היועץ המשפטי לממשלה ומחיקת הקובלנה

לבקשה למחיקת הקובלנה

 
ת"פ (י-ם) 133-08 משרד התמ"ת נ' י"י

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק. לאחר פרשת התביעה, העלה עו"ד להמן טענת "אין להשיב לאשמה". לדבריו התביעה כלל לא הוכיחה כי הנאשם אכן העסיק את העובדים נשוא האישום. בית המשפט קיבל את הטענה וקבע: "מעיון במכלול הראיות שהובאו לא מצאתי ראייה כלשהי המצביעה על כי האזרחים הזרים עבדו אצל הנאשם. העובדה שנאשם מעסיק עובדים זרים, במתכון כזה או אחר, אינה יכולה לשמש הוכחה להעסקת האזחרים הזרים במקרה זה. מה גם שלא הוכח כי העובדים הזרים האחרים שהעסיק, לא הועסקו כדין". הנאשם זוכה בדין. 

לפסק הדין

 
ת"פ 12392-01-11 
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים, כשעל פי עובדות כתב האישום הוא איים על עובד מכון רישוי שלא העביר את רכבו טסט. לאחר ניהול הוכחות, שמיעת עדים והגשת סיכומים, קבע בית המשפט כי גרסת עדי התביעה אינה מהימנה בעוצמה הנדרשת והחליט לזכות את הנאשם. "... אולם בסיכומו של דבר, בשים לב לכך שנטל ההוכחה של מעבר לספק סביר מוטל על כתפי המאשימה, ובשים לב לכך שלא ניתן לתת אמון מלא בגרסת המתלונן וחאלד, הרי שהמסקנה היא שלא עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמת הנאשם ברמת ההוכחה הנדרשת. אמנם, גם בגרסת הנאשם קיימים קשיים לא מעטים אך אין בקשיים אלה כדי למלא את החלל שנותר בעקבות עדותם של עדי התביעה. אשר על כן, וכאמור ברישא להכרעת הדין, אני מזכה את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום". 
לגזר הדין
ע"פ 40350/07
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אי ציות להוראת שוטר בניגוד לתקנה 23 )א( ) 1 ) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 . בית המשפט דן את המערער לשלשה וחצי חודשי פסילה בפועל של רשיון הנהיגה, חודש פסילה על תנאי וקנס 1,000 ש"ח. על החלטה זו הגיש משרדנו ערעור לבית משפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור, זיכה את הנאשם וקבע: " עפ"י תקנה 23 )א( לתקנות התעבורה, עובר דרך חייב לציית, בין היתר, להוראות שוטר במדים, להוראות שוטר שהזדהה בתעודת מינוי ולאותות הניתנים ע"י שוטר במדים. הוראות שוטר או אותות הניתנים על ידו מתייחסים לעניין שבסדרי תנועה, ולא לכל עניין שבעולם. מדובר בעניינים שבסדרי תנועה ובבטיחותה ובשינויים בכללי ההתנהגות של עוברי דרך נוהגי רכב והולכי רגל. תקנה – 23 אינה מיועדת לעניינים שמחוץ לאלה. פרשנות נכונה של התקנה אינה תומכת בהחלתה על ציות להוראת
שוטר להציג רישיונות ותעודות. הדרישה להציג רישיון נובעת מקביעת הסירוב להציג רישיון כעבירה בסעיף 62 ( 6 ( לפקודת התעבורה ]נוסח חדש[. ניתן להאשים את מי שאינו מציג רישיונות, למצער, לפי סעיף 62 ( 6(, והרשעתו של המערער בעבירה בניגוד לתקנה 23 )א() 1 ( אינה נכונה.
מכל מקום, המערער הציג את רישיונו לאחר שהשוטר הזדהה בתעודת מינוי. משנדרש שוטר במדים או שאינו במדים, אף אם הוא עונד תג זיהוי הנושא את שמו, להציג תעודת מינוי, עליו לעשות כן. משום - כך, אין לקבל את קביעתו של ביהמ"ש לתעבורה כי השוטר לא היה חייב להציג תעודת שוטר, או שדרישת המערער היתה "פרובוקטיבית" או לשם קנטור. לפיכך, היה מקום לזכות את הנאשם, ולו
מחמת הספק". 

לגזר הדין
ת"פ 38486-01-14 מדינת ישראל נ' ש"ח
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה ואיומים. על פי עובדות כתב האישום הנאשם תקף ואיים על שוטרת שנתנה לו קנס תעבורה, כשאירוע התרחש בעת מפגש מקרי בין השניים בבילוי ערב במועדון. התביעה לא הצליחה להוכיח בעוצמה הנדרשת בדין הפלילי כי הנאשם אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו והנאשם זוכה מחמת הספק
להכרעת הדין 
ת"פ 60321-02-15 מדינת ישראל נ' ד"ד
נגד הנאשמת, סטודנטית מצטיינת למשפטים, הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי, התחזות, נהיגה מבלי שיש בידה רישיון נהיגה וללא ביטוח. התביעה הסכימה למחוק את עבירת ההתחזות במסגרת הסדר וכבוד השופט שמעון יצחקי בבית משפט השלום בירושלים קיבל את טענת ההגנה כי  מעבר לנסיבות המקלות ביחס לביצוע העבירות הרי שמדובר בכתב אישום שהוגש שנים אחרי ביצוע העבירות, כשבמשך תקופת שיהוי זאת נמנע מהנאשמת להתחיל בהתמחות ולעסוק במקצוע ודי בכך כדי למנוע את הרשעת הנאשמת. בית המשפט ביטל את ההרשעה וגזר על הנאשמת ביצוע עבודות לתועלת הציבור. 
להכרעת הדין וגזר הדין